אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!
לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִים וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם
אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם!

כתבו כאן את שאלתכם - ובעז"ה השאלה תיענה תוך 48 שעות ע"י תלמידי חכמים מבית המדרש דרכי הוראה לרבנים בראשות הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א

מאגר שאלות ותשובות

שאלות ותשובות בענייני טהרת המשפחה

שאלות אחרונות באתר

בספר "דרכי טהרה" הובאו ג' סוגי הרגשות, והרגשה שלישית היא שיטת הנוב"י – זיבת דבר לח, וכתב מרן (שליט"א) [זצ"ל] שאם תהא לאשה הרגשה מסוג זה צריכה לשאול שאלת חכם. האם כוונת מרן (שליט"א) [זצ"ל] שלדינא מקילים כדעת החת"ס שחולק על הנוב"י?
כל מקרה לגופו צריכה לשאול חכם, אבל הכלל אצלנו הוא כך: אם רואה פעם פעמיים דבר לח מחמירים לה, אבל אם רגילה כל הזמן לראות מקילים לה.
האם אפשר היום לדעת מהו דם צדדים ומהו דם רחם, והאם ע"י מראית הדם אפשר לדעת?
יש היום מכשור שאפשר לדעת, אבל לא ע"י מראה הדם. [עי' נדה (כ' ע"ב): "רבי חנינא הוא דחכים, כולי עלמא – לאו חכימי הכי. אמר רבי יוחנן: חכמתא דרבי חנינא גרמא לי דלא אחזי דמא, מטמינא – מטהר, מטהרנא – מטמא" וכו'.]
בקינוח חיצוני - מה הכלל לגבי גודל הכתם, צבע הכתם וסוג הבד?
מקילים כדין כתם. [שו"ת חתם סופר יו"ד סי' קפ"ב.]
אשה שנאסרה בעקבות הרגשה בלבד [בלא שראתה], האם חוששת לראיה זו בחודש הבא?
לא. מה שכתב בענין אשה שהרגישה ולא מצאה דם, והביא שם בשם ספר שבט הלוי שאשה שנטמאה בשל הרגשה ללא מציאת דם – לא תברך על טבילתה, שכן הטבילה הוא מספק. ועיין ל"רב פעלים" (יו"ד ח"א, ל"ז) שהסתפק באשה שהוחזקה נדה בשכנותיה שראוה לובשת בגדים המיוחדים לנדתה, שאינה נאמנת לומר טהורה אני אפילו אם תתן אמתלא, במקרה זה חייבו אותה חכמים לספור ולטבול כדין נדה גמורה, והסתפק אם צריכה לברך על הטבילה, שהרי היא יודעת בעצמה שהיא טהורה ואינה צריכה לטבול. והעלה שם כיון שחכמים הטילו עליה חיוב של טבילה כיון שדנו אותה לנדה גמורה, בכך הם הטילו עליה מצווה גמורה ולכן צריכה לברך, והה"ד בנידון דידן שצריכה לברך.
האם הדינים הכתובים ב"דרכי טהרה" הם רק לבני ישיבות, או גם לבעלי בתים רגילים?
כל מקום שמוזכר ב"דרכי טהרה" "הלכה" – זהו לכל. אך מקום שמוזכר "טוב להחמיר" או "יש להחמיר" וכדו', כל אחד ואחד יעשה לפי דרגתו ומעלתו.
האם הרגשת זיבת דבר לח נחשבת הרגשה, לענין דם דאורייתא?
לא. [וכמו שהסיק בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' קס"ז שדחה דעת הנודע ביהודה מהדו"ק יו"ד סי' נ"ה (שס"ל דהוי מדאורייתא), ועי' חתם סופר שם סי' קנ"ג וערוך השולחן סי' קפ"ג אות ס"ג, וכ"כ בערוך לנר בחידושיו לנדה (נ"ז ע"ב) שכתב: "ולא ראיתי לשום אחד מן הפוסקים שיאמר כן שהוי הרגשה מהתורה" ע"ש.]

להיכן מגיעות השאלות שלכם?

שלב ראשון - מיון השאלות

בשלב הראשון השאלות מופנות ישירות לרב האחראי על מיון השאלות לפי נושא השאלה, ומעביר את השאלה לרב האחראי ומתמחה בתחום הספציפי הנשאל

שלב שני - מענה

לאחר מכן הרב עונה על השאלה ומחזיר אותה אל האחראי ששולח אותה אל המייל האישי שלכם, והכל בדיסקרטיות מוחלטת

שלב שלישי - העלאת השאלה

במידה והשאלה מורכבת היא מועברת לראש בית המדרש הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א